החומר הפעיל בצמח הכורכום נקרא כורכומין . מחקרים מצאו כי לחומר זה תכונות אנטי-דלקתיות, נוגדות-חמצון ונוגדות-סרטן, וכן כי הוא יכול לגרום לאפופטוזה (מוות תאי מתוכנת) של תאים סרטניים אנושיים. קיימות ראיות מעטות בלבד לתועלת שבכורכומין, עקב מספר מצומצם של מחקרים קליניים שעוסקים בו.[2] מחקר שנערך בבית החולים שיבא מצא כי כורכומין מסייע בטיפול במחלת קוליטיס כיבית. שותף למחקר הדגיש כי ריכוז הכורכומין בכורכום, 5%, נמוך מכדי שצריכת כורכום תהווה טיפול במחלה.
כורכום הוא גם חומר בוחן לחומציות, הוא משנה את צבעו לאדום כאשר מייצר מגע עם בסיס ומצהיב במגע עם חומצה.
על פי המסורת שימוש בליקוריץ הגרוס עשוי לסייע במצבי שיעול וליחה, כיבי קיבה, סכרת, וירוסים ותסמיני גיל המעבר.
מקל ליקוריץ עפי המסורת עשוי לסייע לגמילה מעישון ודלקות חניכיים