התבלין הזה בעיני הוא אחד התבלינים המרכזיים במטבח המרוקאי.....מעט ממנו יכול להרים תבשיל לגבהים.
מומלץ ביותר לתוספת בבשר בעיקר טחון אך יתאים כמעט לכל תבשילי הבשר. המשיה היא קליפת אגוז המוסקט, וכשטוחנים אותה היא נהיית אבקה לחה עם ריחות משגעים.
100 גרם יספיקו למטבח סביר לשנה.
מבחינת תזונתית הן נחשבות למקור עשיר במיוחד למינרל נוגד החמצון סלניום ולוויטמינים ממשפחת B, החיוניים להפקת אנרגיה בגוף. יש בהן אשלגן (המפחית את הסיכון ליתר לחץ דם ולמחלות לב), ברזל (מינרל חיוני למניעת עייפות וחולשה ולתפקוד תקין של המוח) ואבץ (התורם לגדילה, להתפתחות, לבריאות העור והשיער ולחיזוק מערכת החיסון). נוסף על כל אלה הן מכילות סיבים תזונתיים המסדירים את פעילות מערכת העיכול ומאטים את ספיגת המזון, ולכן הן פשוט נפלאות לדיאטה.
טרגון מכיל חומר טעם המזכיר אניס, הקרוי אסטרגול. חומר זה נמצא כגורם מסרטן וטרטוגן בעכברים. בדיקה של האיחוד האירופי הראתה שגם בצריכה גבוהה פי 100 עד 1000 מזו של האזרח הממוצע, לא נראה שהאסטרגול משפיע לרעה על בריאותם של בני אדם. לעיסת גבעולי טרגון גורמת לאלחוש הפה, והייתה בשימוש החל מימי יוון העתיקה כפתרון זמני לכאבי שיניים.עם זאת, מקורות אחרים מזהירים שלא להתמיד בלעיסת טרגון למטרה זו מעבר ל-4 שבועות. החל מתקופת האימפריה הרומית היה העשב בשימוש להקלה על בחילות ולשמירה על עירנות במסעות ארוכים. במאה העשירית כתב רופא ערבי כי הטרגון מומלץ לחולים הסובלים מהיעדר תיאבון.